סעיף 169א לתקנות התעבורה:
240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אוויר נשוף שנעשתה בבדיקת נשיפה. 50 מיליגרם של אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.
בשנת 2010 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי קיים ספק באמינות מכשיר הינשוף והורה להעלות את הרף ל – 290 מיקרוגרם.
לכן במידה ונבדקת במכשיר הינשוף והתוצאה היתה 295 מיקרוגרם – אתה צפוי לקבל כתב אישום על נהיגה בשכרות.
פסילה מנהלית (או מינהלית) הוא מונח משפטי הלקוח מעולם דיני התעבורה ומתייחס למצב בו קצין משטרה (הרשות המנהלית) מטיל על נהג החשוד בביצוע עבירה עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה קצובה של 90/60/30 יום, לפי חומרת העבירה.
זהו למעשה אחד המצבים הנדירים בחוק בהם מתאפשר למי שאמון על שמירה על החוק (המשטרה) לתפקד כמעין רשות שיפוטית ולתת עונש למי שעדיין לא הורשע בביצוע עבירה.
כאשר אתה מבצע עבירת תעבורה, ולשוטר יש יסוד להניח כי בעקבות העבירה יוגש נגדך כתב אישום, השוטר רשאי להזמינך להופיע בפני קצין משטרה להליך שימוע. בהליך זה אתה נדרש לשכנע את הקצין מדוע לא לפסול את רישיון הנהיגה שלך לתקופות הקבועות בחוק (90/60/30 יום, בהתאם לחומרת העבירה).
השימוע חייב להיערך בתוך 72 שעות מהמפגש עם השוטר, ויתקיים באחת מתחנות המשטרה במחוז.
שים לב! ישנם 2 הליכי שימוע. האחד נוגע לרישיון הנהיגה של מבצע העבירה (לכאורה), השני נוגע לרישיון הרכב. שימוע לעניין רישיון הרכב צריך להתבצע בנוכחות בעל הרכב.
כיום אין קריטריון אחיד בין קציני המשטרה לפיו תוכל לדעת האם רישיונך יישלל וכל קצין עושה את הישר בעיניו. לרוב ישנה החמרה בגישה והשלילה כמעט אוטומטית.
הכלל המנחה את הקצין הינו שעליו להאזין לדברי הנהג, לבחון את עברו התעבורתי, וותק הרישיון, נסיבות העבירה, חומרת העבירה וכיו"ב.