סוגי רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בהריון ובלידה
הריון ולידה הם התהליכים הרפואיים המרגשים והמשמחים ביותר. אולם, אלה גם בעלי חשיבות רבה ולצערנו כמו בכל תחום אחר, ייתכן ויקרו מקרים העולים עד כדי רשלנות רפואית. קיימת אפשרות להגיש תביעה כנגד הצוות הרפואי עקב התרשלות על מנת שיוכלו הניזוקים לקבל פיצויים.
תחילה, לגבי תהליך ההריון. תהליך זה הוא בעל מורכבות רבה. קיימות מספר עילות תביעה, העיקרית שבהן היא אי מעקב הריון או מעקב רשלני.
מעקב הריון – תפקיד הרופא המטפל הינו לעקוב אחר ההריון ולראות שהוא מתנהל באופן תקין. עליו לוודא שלא קיימות בעיות או סיכונים הקשורים לעובר כגון: מצוקה עוברית, עצירת הגדילה, אבחון תסמונות גנטיות וכדומה. הרופא המטפל נדרש לבחון סיכונים אלו על ידי בדיקות שונות. לדוגמא: בדיקות דם, אולטרסאונד, סקירות, העמסת סוכר, שקיפות עורפית ואף בדיקות גנטיות. במידה והרופא לא הפנה את האם לביצוע הבדיקות הנדרשות או שהתקיים ביצוע רשלני במהלך הבדיקה או בעת הפענוח, ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית. במידה ומתגלה מום/ תסמונת גנטית לאחר הלידה עקב חוסר גילוי בזמן ההריון, ניתן לתבוע על בסיס "הולדה בעוולה" פיצויים לטובת גידול הילוד.
שנית, בנוגע להליך הלידה. יכולות להתקיים מס' עילות:
מתן טיפול רשלני לאחר גילוי על מצוקה עוברית – בעת הגעתה של האם ללדת יש לחבר אותה למכשירים המעידים על מצבו של העובר ברחם. במידה והתגלה כי העובר במצוקה יש לפעול במהירות על מנת לחלץ את העובר. הדבר יכול להתבצע על ידי ניתוח קיסרי. במידה ולא נעשה חילוץ בזמן, עלול העובר ללקות בשיתוק מוחין או בפגיעות פיזיות אחרות.
בחירת סוג הלידה – כיום קיימים 3 סוגים שונים של לידה: לידה רגילה, לידת מכשירים (ואקום/ מלקחיים) או ניתוח קיסרי. התאמת סוג הלידה לאם היולדת חשובה במיוחד מכיוון שכל לידה מתאימה לסוג אחר של עובר ולמצבו. לדוגמא במצב בו קיים קרע ברחם, חייב לבצע ניתוח קיסרי ולא לידה רגילה. לפיכך, במצבים בהם סוג הלידה לא תאם את המצב הרפואי של האם והעובר, ניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בטיפולי שיניים
בשונה מהליך רפואי רגיל, בעת טיפול שיניים אין למטופל יכולת שליטה על המתרחש, ואין הוא יכול לבחון את התנהלות הרופא. קיימים טיפולי שיניים הכרחיים כמו: עקירות, סתימות, טיפולי שורש וכו'. בנוסף, קיימים גם טיפולים לא הכרחיים כמו: אורתודנטיה, הלבנות וכו'.
התרשלות של רופא השיניים, תיבחן לפי מבחן הרופא הסביר. נשאל: האם רופא השיניים העניק טיפול סביר (גם בעת הטיפול עצמו וגם בעת המעקב) בהתאם לפרוצדורות ולסטנדרטים הנדרשים למקצוע?
קיימות מספר דוגמאות בולטות של רשלנות רפואית של רופאי שיניים.
- זריקות הרדמה - מדובר ברשלנות הבולטת ביותר בקרב רופאי שיניים. זריקות ההרדמה מחייבות מכיוון שרק כך יוכל הרופא לטפל בחניכי המטופל ללא התנגדות על ידי הורדת סף הכאב. רשלנות יכולה להתרחש כאשר ניתנות זריקות הרדמה במינונים לא מותאמים להליך או כאשר ניתנת למטופל זריקת הרדמה המכילה חומר אליו קיימת רגישות. הזרקת חומר הרדמה שגוי יכול להוביל להשלכות חמורות כמו שיתוק חלל הפה, פגיעה בשרירי הלסת והפנים.
- טיפולי שורש – מדובר בהליך שגרתי שנועד לטפל בדלקת בחלל השן אשר גורמת לכאבי שיניים עזים. הטיפול מתרחש כך שמחלצים את החלק הנגוע בדלקת בשן ולאחר מכן מבוצע תהליך לאטימת השן. במידה וההליך לא צולח והדלקת חוזרת יש לעקור את השן. אם רופא השיניים ביצע טיפול רשלני או לא ביצע מעקב נכון והפנה לעקירת השן ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
כיום, קיימת נהירה אדירה אל עבר מרפאותיהן של פלסטיקאים לטובת קיום טיפולים אסתטיים. אותם טיפולים אסתטיים אינם הליכים רפואיים פשוטים, וקיימות לכך השלכות רבות. לכל ניתוח בהרדמה קיים סיכון טבעי, וכך גם בניתוחים פלסטיים. למרות שלא מדובר בניתוחי חירום, אלא ניתוחים שהם ביוזמת המטופל, אין זה אומר כי הצוות המטפל לא מחויב להעניק למטופל טיפול ראוי שעומד בסטנדרטים רפואיים מחמירים. חובה על הרופא המטפל להסביר למטופל על כלל ההשלכות הרלוונטיות כתוצאה מהטיפול, הסיכונים וסיכויי ההצלחה.
דוגמא לטיפול אסתטי שגרתי שדווקא לא נתפס כמסוכן הינם טיפולי הסרת שיער בלייזר – על מנת להסיר לצמיתות את השערה, יש להשתמש במכשירים העובדים על בסיס קרנות לייזר זעירות בטמפ' מסוימת. במידה והטיפול שניתן היה רשלני או שלא ניתנו הנחיות מדויקות להתנהלות לאחר קיום הטיפול, יכול התהליך להותיר בגופו של המטופל צלקות וכוויות בדרגה חמורה. תוצאות אלו עלולות להיות בלתי הפיכות ולהשפיע על איכות חייו של המטופל. לכן, חשוב לוודא כי המכשיר עומד בתקנים המתאימים, שהגורם המטפל עבר הכשרה מתאימה שנועדה להתאים את הטמפ' לגופו של המטופל וכי קיימת הדרכה מפורשת להתנהלות נכונה לאחר הטיפול (לדוג' אי חשיפה לשמש).
רשלנות רפואית בצבא
כידוע לכל, חיילים אשר משרתים בצה"ל תלויים ברפואת הצבא לצורך מתן טיפול רפואי. אין עוררין כי הרפואה בצה"ל אינה מיטבית ולכן מתקיימים מקרים רבים של רשלנות רפואית. עיקר התלונות נסובות סביב זלזול בבעיות בריאותיות אשר בעקבות כך לא ניתן טיפול מתאים בזמן.
בשונה מההליך האזרחי, חייל (בין אם בשירות סדיר/ קבע/ מילואים) אשר מעוניין לתבוע את הצבא צריך בשלב הראשון לפנות לקצין התגמולים תחת אגף השיקום במשרד הביטחון. לאחר מכן תבחן הוועדה האם אכן התקיים טיפול רפואי רשלני ובהתאם לכך יקבעו אחוזי הנכות של התובע. אחוזי הנכות יכולים לזכות בפיצוי קבוע של קצבה חודשית או פיצוי חד פעמי.
הבעיה הנפוצה ביותר בתביעות רשלנות רפואית תחת הצבא היא הוכחת הקשר הסיבתי בין הטיפול הרשלני שניתן לחייל לבין הנזק שנגרם לו. לרוב, ינסה קצין התגמולים לטעון כי קיימות לחייל בעיות בריאותיות טרם תחילת שירותו הצבאי ולכן לא תאושר התביעה.
חשוב במיוחד לשים לב כי קיימת תקופת התיישנות בגין רשלנות רפואית בצבא. לפי חוק הנכים, ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית בצבא כעד שלוש שנים מעת שחרור התובע משירותו הצבאי.
רשלנות רפואית באונקולוגיה
אונקולוגיה היא תחום רפואי שמתמחה באבחון וטיפול במחלת הסרטן. התחום מתחלק לשלושה תחומי משנה: אונקולוגיה רפואית (טיפול על ידי רופא וכימותרפיה), אונקולוגיה כירורגית (ניתוחים להסרת גידולים סרטניים) ואונקולוגיה קרינתית (רדיותרפיה).
לרוב, כאשר מוגשות תביעות רשלנות רפואית כנגד אונקולוגים, התביעות הן על סמך אבחון שגוי או החלטה טיפולית רשלנית. על האונקולוגים לזהות את הסימנים לסרטן על מנת שיוכלו להחליט על בדיקות נחוצות ובהתאם לכך גם להתאים טיפול נכון.
חשוב לציין כי לעומת תחומי רשלנות רפואית אחרים, אונקולוגיה אינה נפוצה במיוחד מכיוון שלרוב הרופאים אינם מאבחנים בצורה ראשונית את המטופל, אלא מעורבים לאחר גילוי הסרטן על מנת להתאים טיפול. לפיכך, אינם חשופים לתביעות רשלנות רפואית באבחון הסרטן אלא חשופים רק כאשר ניתן טיפול רשלני.
רשלנות רפואית בניתוח
רשלנות רפואית בניתוח מתקיימת כאשר ניתן טיפול רשלני ע"י רופא מנתח, רופא מרדים, אחיות או כל צוות רפואי אחר הקשור להליך הניתוחי. חשוב להבין, הרופא המטפל ששלח את המטופל לבצע ניתוח מסוים, לרוב אינו אותו רופא שינתח בפועל. כלומר, מדובר בגורמים רפואיים שונים. בעת הניתוח, על הרופא המנתח לנקוט בסטנדרטים רפואיים ראויים על מנת שלא יגרם למטופל נזק.
הרשלנות הרפואית הנפוצה ביותר בעת ביצוע הניתוח הינו הליך ההרדמה. רופא מרדים הינו תפקיד חשוב במיוחד ועליו מוטלת אחריות רבה. שגיאה, אפילו אם קטנה ביותר, במינון חומרי ההרדמה יכולה להוביל לתוצאות קטלניות. לדוג' אם ניתן מינון גבוה מידי של חומר ההרדמה, המטופל לא יקבל מספיק חמצן למוח וכתוצאה מכך עלול להיגרם נזק מוחי ואף מוות.
מקרי רשלנות רפואית בעת ניתוח נוספים הינם: זיהום כתוצאה מהניתוח, חפץ שהושאר בגופו של המנותח, ניקוב איבר או ניתוח האיבר הלא נכון.
רשלנות רפואית באבחון
רשלנות רפואית באבחון לקוי של מחלות או מצבים רפואיים הינה הרשלנות הנפוצה ביותר מבין הסוגים שהזכרנו לעיל. לרוב, מדובר בגורם הראשון שפוגש את המטופל (רופא משפחה, רופא בחדר מיון וכו'). טעות באבחנה ראשונית עלולה לגרום לטעות בטיפול הרפואי שיינתן למטופל. לעיתים טעות באבחנה עלולה גם לגרום לכך שהטיפול לא יינתן בזמן. כאשר מדובר במצבי חירום טעות באבחנה עלולה להוביל לתוצאות נוראיות.
על מנת להגיע לאבחנה נכונה של החולה, מוטלת על הרופא חובה לנקוט בפעולות אקטיביות לגילוי. על הרופא לקבל מידע מהמטופל, להפנות לבדיקות עזר ובמקרה הצורך להפנות למומחים לטובת חוות דעת נוספת.
על הרופא לנקוט בדרכי אבחון מקובלות, לדוג' ביצוע אבחנה מבדלת. אבחנה מבדלת הוא תהליך אבחון בו שוללים רשימת מחלות ומצבים רפואיים שיכולים להתקשר למצבו הנוכחי של המטופל. על הרופא לשלול את המחלות הרלוונטית, מהחמורה ביותר לקלה ביותר עד שיגיע לאבחנה נכונה. אי ביצוע של הליך זה עלול לגרור רשלנות רפואית באבחון. דוגמאות נוספות למצבים של רשלנות רפואית באבחון הינם: אבחון התקפי לב בחדר מיון, אי זיהוי סימנים לאירוע מוחי, אי זיהוי של זיהום ואי הענקת טיפול רפואי מתאים ואף איחור באבחון של דלקת בתוספתן שעלול להתפוצץ ולגרום לנזק בלתי הפיך.
