השנה הזו היתה קשה במיוחד לחברת הפרסום הקטנה של דני. בתחילת השנה הוא קיבל מכתב מצלם מקצועי שתבע 35,000 שקל על שימוש בתמונה שהוריד מהאינטרנט לקמפיין של לקוח. "אבל זה היה בגוגל", הוא אמר לי כשפנה לייעוץ. זה בדיוק הבעיה – הוא לא ידע שכל תמונה בגוגל עדיין שייכת למישהו.
בעולם העסקי של היום, הפרת זכויות יוצרים הפכה לסיכון שאי אפשר להתעלם ממנו. עסקים קטנים ובינוניים בישראל משלמים מדי שנה מיליוני שקלים בתביעות כאלה. העלות הממוצעת? בין 20,000 ל-100,000 שקל לתביעה. והחלק הכי מתסכל? רוב השגיאות האלה אפשר למנוע בקלות.
אני עוזר לעסקים להתמודד עם בעיות משפטיות כבר שנים רבות, וכל פעם אני רואה את אותן שגיאות חוזרות על עצמן. המאמר הזה יציג לכם את חמש השגיאות הכי נפוצות שעסקים עושים, ובעיקר – איך להימנע מהן.
לפני שנדבר על השגיאות, חשוב להבין את הבסיס. חוק זכויות יוצרים בישראל (מ-2007) נועד להגן על יוצרים ועל היצירות שלהם. כל יצירה מקורית – תמונה, שיר, טקסט, סרטון – מוגנת אוטומטיט מהרגע שנוצרה. לא צריך לרשום כלום.
הבעיה שהרבה עסקים לא מבינים את זה. הם חושבים שאם הם מציינים "קרדיט" למקור, או שאם התמונה נמצאת באינטרנט, אז מותר להשתמש בה. זה לא כך.
היוצר מקבל זכויות בלעדיות על היצירה שלו – הוא היחיד שמותר לו להעתיק, לפרסם, להפיץ או לבצע אותה בפומבי. כל מי שרוצה להשתמש ביצירה צריך לקבל ממנו רשות מפורשת.
הכרת החוק הזה זה לא רק עניין משפטי – זה ניהול סיכונים חכם. ככל שהעסק שלכם נהיה יותר דיגיטלי, כך גדל הסיכון שתיתקלו בבעיות זכויות יוצרים.
למרות שבישראל אין חובה לרשום זכויות יוצרים, יש כמה דברים שכדאי לעשות. הדבר הכי פשוט זה לשים את הסימן © ליד היצירה, עם השנה ושם בעל הזכויות. למשל: "© 2023 [שם החברה]. כל הזכויות שמורות."
הסימן הזה לא נותן הגנה משפטית נוספת, אבל הוא אומר לכולם בבירור: "זה שייך לי, ואני יודע מה הזכויות שלי." זה מרתיע אנשים שחושבים להשתמש בחומר שלכם בלי רשות.
בארצות הברית המצב קצת שונה – שם כדאי לרשום פורמלית את היצירות החשובות, כי זה נותן יתרונות בתביעות. אם העסק שלכם פעיל בשוק האמריקני, זה משהו שכדאי לשקול.
הטעות שהרבה עסקים עושים זה שהם לא עקביים עם הסימונים. לפעמים הם זוכרים לשים את סימן זכויות היוצרים, לפעמים לא. זה יכול להקשות על האכיפה אחר כך.
זה המיתוס הכי נפוץ – אם תמונה מופיעה בתוצאות חיפוש, אז מותר להשתמש בה. זה פשוט לא נכון. גוגל לא מוכר תמונות, הוא רק מחפש אותן ברחבי הרשת. כמעט כל תמונה שתמצאו שם שייכת למישהו.
דני, הבעלים של חברת הפרסום שהזכרתי בהתחלה, לא ידע את זה. הוא הוריד תמונה של מנכ"ל מחליפה חליפה, השתמש בה בפרסומת ללקוח, והתוצאה הייתה תביעה של 35,000 שקל. הצלם הוכיח שהתמונה שייכת לו, ושלא נתן רשות לשימוש.
אפילו תמונות עם סימן מים לא בהכרח בטוחות. ראיתי עסקים שהורידו תמונות, הסירו את סימן המים בפוטושופ, וחשבו שהם חכמים. בסוף הם שילמו הרבה יותר בתביעות.
אז מה כן מותר? יש הרבה מקורות לתמונות חוקיות. אתרים כמו Shutterstock או iStock מוכרים רישיונות לשימוש בתמונות. יש גם אתרים חינמיים כמו Unsplash או Pexels, אבל גם שם צריך לקרוא את תנאי השימוש. לא כל תמונה "חינמית" מתאימה לשימוש מסחרי.
זה עוד מיתוס שעולה יקר לעסקים. קנייה של שיר באיטיונס או באפליקציית מוזיקה זה רק רישיון להאזנה אישית. זה לא נותן זכות להשתמש בשיר בפרסומת, ברקע של העסק, או בתוכן דיגיטלי.
המוזיקה היא אולי התחום הכי מסובך בזכויות יוצרים. יש זכויות במילים, בלחן, בביצוע ובהקלטה. בישראל, ארגונים כמו אקו"ם והפי"ל מנהלים את הזכויות האלה ומעניקים רישיונות.
לקוח שלי שמנהל רשת חנויות ביגוד לא ידע את זה. הוא השמיע מוזיקה פופולרית בחנויות, וקיבל דרישה לתשלום תמלוגים למפרע על שלוש שנים. העלות הגיעה לעשרות אלפי שקלים.
ברשתות החברתיות זה אפילו יותר מסובך. פייסבוק ויוטיוב יודעים לזהות מוזיקה מוגנת אוטומטית. אם תפרסמו סרטון עם שיר מוגן, הם יכולים להסיר את התוכן, לחסום את החשבון, או להעביר את הרווחים מהסרטון לבעלי הזכויות.
ואל תחשבו שקטעים קצרים זה בסדר. אין כלל של "30 שניות מותר". כל שימוש, גם הכי קצר, צריך רישיון.
הפתרון: השתמשו במוזיקה שנועדה למטרה. יש אתרים כמו Epidemic Sound שמוכרים מוזיקה במיוחד לשימוש מסחרי. או תרכשו רישיונות מהארגונים הרלוונטיים.
כמה עסקים חושבים שאם הם מעתיקים טקסט ומשנים אותו קצת, זה כבר לא הפרה. זה לא נכון. שינוי מינימלי של טקסט מקורי עדיין נחשב העתקה.
המצב הכי נפוץ שאני רואה זה עסקים שמעתיקים תוכן מהאינטרנט לאתר שלהם. הם חושבים שאם הם מוסיפים קרדיט או משנים כמה מילים, זה בסדר. זה לא כך.
אמנם יש עקרון של "שימוש הוגן" שמאפשר שימוש מוגבל בחומרים מוגנים לביקורת, סקירה או לימוד. אבל השימוש ההוגן זה לא "צ'ק פתוח". הוא נבחן לפי כמה קריטריונים: מטרת השימוש, היקף השימוש, וההשפעה על ערך היצירה המקורית.
העתקת תוכן מספרים או מאמרים לשימוש מסחרי בדרך כלל חורגת מהשימוש ההוגן. גם ויקיפדיה, שנראית "חינמית", פועלת תחת רישיון מסוים שמגדיר איך מותר להשתמש בתוכן.
מעבר להיבט המשפטי, העתקת תוכן פוגעת בדירוג באתר שלכם בגוגל. גוגל שונא תוכן משוכפל ומעניש אתרים שמשתמשים בו.
אם אתם רוצים לצטט ממקור קיים, הקפידו לצטט קטעים קצרים, לסמן בבירור את הציטוט במרכאות, ולתת הפניה למקור המקורי. לשימוש נרחב יותר, פנו לבעלי הזכויות לקבלת אישור.
הרשתות החברתיות הפכו למרכזיות בשיווק, אבל הן גם מלאות בפצצות מתקתקות של זכויות יוצרים. יוטיוב, פייסבוק ואינסטגרם מפעילים מערכות אוטומטיות שמזהות הפרות. המערכת של יוטיוב, Content ID, יכולה לזהות כמעט כל שיר או סרטון מוגן תוך שניות.
הבעיה שהרבה עסקים חושבים שסרטונים קצרים או קטעים קטנים זה בסדר. זה לא נכון. אין אורך מינימלי שמגן מהפרה. אפילו סרטון של 10 שניות עם מוזיקה רקע יכול לגרום לבעיות.
התוצאות יכולות להיות קשות: הסרת התוכן, חסימה במדינות מסוימות, העברת הרווחים לבעלי הזכויות, ובמקרים חמורים – חסימת החשבון לגמרי. לעסק שמסתמך על הרשתות החברתיות לשיווק, זה יכול להיות הרסני.
אם קיבלתם התראה על הפרת זכויות יוצרים, אל תתעלמו. בדקו שההתראה אמיתית (יש הרבה הונאות), והסירו את התוכן אם אכן מדובר בהפרה. הגישו ערעור רק אם אתם בטוחים בזכויות שלכם.
הפתרון הכי טוב זה להשקיע מראש במאגרי תוכן חוקיים. פלטפורמות רבות מציעות ספריות של מוזיקה, תמונות ואפקטים שמותר להשתמש בהם ברשתות חברתיות.
האחרונה והכי מורכבת – הרבה עסקים פשוט לא מבינים איזה סוגי זכויות יוצרים קיימים ומה ההגנה של כל סוג. חוק זכויות יוצרים מגן על מגוון רחב של יצירות: יצירות ספרותיות (כולל תוכנות), אמנותיות (ציור, צילום), מוזיקליות, דרמטיות וסרטים.
יש הבחנה חשובה בין זכויות כלכליות (הזכות להרוויח מהיצירה) לזכויות מוסריות. הזכויות המוסריות כוללות את זכות היוצר שיצירתו תיוחס אליו ושלא ישנו אותה באופן פוגעני. הזכויות המוסריות נשארות תמיד אצל היוצר, גם אם הוא מכר את הזכויות הכלכליות.
משך ההגנה גם משתנה. ברוב המקרים, יצירה מוגנת למשך חיי היוצר ועוד 70 שנה. אחרי זה היא נכנסת ל"נחלת הכלל" ומותר להשתמש בה חופשית.
הטעות הנפוצה זה אי הבנה של תנאי הרישיון. לקוח שלי קנה רישיון לשימוש בתמונה באתר, וחשב שזה נותן לו זכות להשתמש בה גם בחומרי דפוס ובפרסומות. זה לא היה נכון, והוא נאלץ לקנות רישיון נוסף.
רישיון יכול להיות מוגבל בזמן, בטריטוריה, בסוג השימוש או בכל דרך אחרת. חשוב לקרוא את תנאי הרישיון ולהבין בדיוק מה מותר ומה אסור.
יש כמה מצבים שבהם הייעוץ המשפטי הוא לא רק מומלץ, אלא הכרחי. לפני השקה של מוצר או שירות שמשלב יצירות מוגנות, במיוחד בפרויקטים גדולים או השקות בינלאומיות. לפני חתימה על הסכמי רישיון או העברת זכויות – צריך לוודא שההסכם באמת משקף את האינטרסים שלכם.
אם קיבלתם מכתב התראה על הפרת זכויות יוצרים, פנייה מיידית לעורך דין היא קריטית. עורך דין מנוסה יכול להעריך את תוקף התביעה, לנסח תגובה מתאימה, ולנהל משא ומתן על פשרה. אל תתעלמו ממכתבי התראה – זה רק מחמיר את המצב.
עורכי דין יכולים גם לעזור בבדיקת "נאותות" לפני רכישה או מיזוג של חברה, כדי לוודא שכל הרישיונות והזכויות באמת קיימים. הם יכולים לסייע בגיבוש מדיניות פנימית שתפחית את הסיכון להפרות בעתיד.
אם קראתם עד כאן, אתם כבר בדרך הנכונה. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לעבור על כל התוכן שהעסק שלכם משתמש בו – תמונות, מוזיקה, טקסטים, סרטונים. לוודא שיש לכם את כל הרישיונות הנדרשים.
הצעדים הבסיסיים שכל עסק צריך לנקוט:
חשוב להבין שאי-ידיעה זה לא הגנה. העסק שלכם צריך להיות פרואקטיבי בהבנת החוקים ובנקיטת אמצעים למניעת הפרות.
הפרת זכויות יוצרים זה לא רק עניין משפטי – זה גם עניין של ערכים. כשאתם מכבדים את היצירתיות של אחרים, אתם גם בונים תרבות שמכבדת את היצירתיות שלכם. וזה משתלם לכולם.
אם אתם מתמודדים עם סוגיות זכויות יוצרים, או רוצים לוודא שהעסק שלכם מוגן, עדיף לפנות לייעוץ מקצועי מוקדם ולא לחכות עד שהבעיות מתחילות.