מטופל שנגרם לו נזק בעקבות טיפול רפואי, יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הגורם המטפל. במצבים בהם נפטר המטופל, זכות התביעה עוברת לעזבונו (משמע לאלו אשר זכאים לקבל את הירושה שלו).
האופציות נחלקות לשני סוגים. ראשית, כאשר מדובר ברשלנות רפואית ניתן להגיש תביעה כנגד כל גורם רפואי שבא במגע עם המטופל והתרשל. כגון: רופא מנתח, רופא מרדים, רופא משפחה, רופא מומחה, אח/אחות ואפילו רוקחים.
שנית, מוסדות רפואיים. אלו אחראים למעשיהם של העובדים תחתיהם. לכן, ניתן לתבוע את המוסדות הרפואיים. כגון: בית החולים, מרפאה פרטית, קופת חולים.
כאשר עולה בכם חשש שנהגו בכם ברשלנות במהלך טיפול רפואי, עליכם להראות כי הרופא התרשל בעת הטיפול אותו קיבלתם. חשוב לשים לב כי חוסר שביעות רצון מטיפול רפואי או מתוצאותיו לא בהכרח קובעת כי הרופא נהג ברשלנות.
לאחר הבהרה זו, במידה ואכן מדובר ברשלנות רפואית מומלץ ואף הכרחי לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות מסוג זה. לעורך הדין קיימת היכרות עם החוק, עם פרוצדורות רפואיות, ניסיון ממקרים קודמים ויכולת להעריך את סיכויי ההצלחה בתיק ואת גובה הפיצוי שביהמ"ש יפסוק.
כדי להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות רפואית בטיפול שניתן לכם, יש להציג ראיות לפיהן הרופא סטה מסטנדרט ההתנהגות הסבירה המצופה ממנו. למעשה, זוהי הגדרתה של רשלנות ככלל במשפט – כאשר אדם סוטה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו, הוא מתרשל. במקרים בהם ההתרשלות גרמה לנזק, הוא יתחייב בתשלום פיצויים לניזוק.
כדי להוכיח כי הרופא אכן התרשל, על עורך הדין להציג חוות דעת של רופא מומחה או כללים רפואיים הקובעים כי היה על הרופא לפעול אחרת בטיפול בכם. ככל שבית המשפט יקבל את הטענה, ייקבע כי הרופא התרשל.
ההתרשלות עצמה יכולה להתבטא במספר אופנים. הרופא יכול להתרשל בכך שהוא העניק לכם טיפול רפואי שגוי. במקום טיפול או תרופה א', הוענקו לכם טיפול או תרופה ב'. תיתכן גם התרשלות במסגרת הטיפול עצמו. היה על הרופא לבצע את הטיפול ברמת מיומנות מסוימת ובפועל הטיפול בוצע באופן לקוי.
התרשלות יכולה להיות לא רק בטיפול עצמו, אלא גם בהתנהלות סביב הטיפול. כך, למשל, רופא שלא אבחן מטופל בצורה נכונה ובעקבות כך לא הפנה אותו לטיפול המבוקש התרשל אף הוא, כאשר היה מצופה מהרופא לאבחן נכון את המחלה. בנוסף, רשלנות יכולה להתבטא באי – ביצוע בדיקות דרושות בהיריון, היעדר השגחה על חולה או יולדת ברמה המצופה, ועוד.
נוכחנו לדעת כי מגוון פעולות רפואיות שגויות יכולות להיחשב להתרשלות. המשותף לכולן הוא, כאמור, ביצוע פעולות שהיה מצופה מהרופא שלא יבצע, או אי ביצוע פעולות שהיה מצופה ממנו שיבצע.
לאחר הוכחת רשלנותו של הרופא, על התביעה להוכיח כי אותה רשלנות גרמה לכם לנזק. על התביעה להראות כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. גם כאן, חוות דעת מומחים ישרתו אתכם היטב. צרפו לתביעה חוות דעת של רופא מומחה, הקובעת כי הנזק שנגרם לכם אכן נגרם בעקבות הטיפול הלקוי והשגוי שקיבלתם.
לבסוף, חשוב לדעת כי תביעות רשלנות רפואית לא דורשות הוכחת כוונה כלשהי מצד הרופא. בניגוד לדין הפלילי, בו כוונה היא לב העניין וללא רמה מסוימת של כוונה כמעט ואי אפשר להרשיע אדם, בדין האזרחי בית המשפט מתמקד בעובדות ולא בכוונות הלב. מכיוון שכך, לא תצטרכו להוכיח כי הרופא פעל כפי שפעל בזדון אלא די בכך שתוכיחו כי פעולותיו כשלעצמן היו רשלניות.
לרוב תקופת ההתיישנות בתביעות מסוג רשלנות רפואית היא 7 שנים מהיום בו התקבל הטיפול הרשלני שגרם לנזק. במידה ומדובר בנזק שהתגלה מאוחר יותר מהיום בו התקבל הטיפול, 7 השנים יספרו מהיום בו גילו על הנזק.
נזק כפי שמוגדר בפקודת הנזיקין: "אובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור כיוצאים מאלה". קיים הבדל בין נזקים מוחשיים ופיזיים, לבין נזקים נפשיים שאינם מוחשיים כמו סבל נפשי, פחד, טראומות, דיכאון וכו'.
הפיצויים שניתן לקבל בתביעות הרשלנות הרפואית, הם פיצויים עבור הנזק שנגרם בפועל לנפגע. מאחר שמדובר בנזקי גוף, קיים קושי מסוים בחישוב גובה הנזקים. קשה יותר, כמובן, להעריך נזק שנגרם ממחלה או מפגיעה באיבר ביחס לנזק שנגרם לרכב, לבית או לכל רכוש אחר. עם זאת, החוק והפסיקה פיתחו כללים לחישוב סכומי הנזק. בפועל, מדובר בסכומים משמעותיים למדי אשר נעים בין עשרות אלפי שקלים עבור נזקים גופניים קלים לבין מיליונים עבור נזקים משמעותיים יותר.
בנוסף, קיים נזק בגין פגיעה בזכות החולה לאוטונומיה. כלומר, במידה והמוסד הרפואי או הגורמים הרפואיים אשר נתנו טיפול רפואי ללא הסכמה מלאה מצד המטופל, ניתן לפסוק פיצוי בגין פגיעה בזכות גם אם לא נגרם נזק גוף למטופל. הדבר ייתכן גם אם לא הועבר למטופל כל המידע הרלוונטי הנדרש לקבלת ההחלטה האם לבצע את הטיפול.. יש המכנים זאת כ"פרס ניחומים".
נזק ממוני: ניתן לקבל פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות. לפיכך, מטופל שנגרם לו נזק גופני עקב טיפול רפואי רשלני, ומסיבה זאת לא יוכל להמשיך בעבודתו כמו שעשה קודם, ניתן יהיה לדרוש פיצוי כספי בסך שיעור ממוצע ההשתכרות הקודם. בנוסף, בית המשפט יקח בחשבון הוצאות כלכליות ששילם המטופל לטובת קבלת טיפול רפואי. כמו: חוות דעת מומחים, סיעוד, טיפולים, אשפוז וכו'.
הגשת תביעת רשלנות רפואית עולה כסף. על התובע לשלם לעורך דין, לשלם לרופאים המומחים על חוות הדעת שלהם וכן לשלם אגרה לבית המשפט. סך כל ההוצאות הללו, יכולות להסתכם באלפי שקלים. אולם בסופו של יום, הפיצוי אותו תקבלו יהיה משמעותי הרבה יותר מההוצאות הנלוות להגשת התביעה. כמו כן, לסכום הפיצוי יצרף בית המשפט פסיקת הוצאות, במסגרתה הרשלן ישיב את הוצאותיכם שהוצאתם עבור המשפט. מכיוון שכך, הגשת התביעה משתלמת בהחלט.
חשוב לציין כי שכר הטרחה של עורך דין נזיקי נקבע, על פי רוב, כאחוזים מסכום הפיצויים שתקבלו. לשיטה זו יתרונות משמעותיים. ראשית, לא תצטרכו להוציא הוצאה משמעותית לפני שקיבלתם את כספי הפיצויים. שנית, לעורך הדין תהיה מוטיבציה ממשית להשיג עבורכם פיצוי כמה שיותר גבוה, שכן גובה הפיצוי משליך באופן ישיר על שכר הטרחה של עורך הדין עצמו.